אסעד נ' אודר צפון להנדסה ובנין גב-אד בע"מ

החלטה

בפניי בקשה מטעם הנתבעת לצירוף נתבעת נוספת, חברת "מ.ה.ג. עידן הקבלנות והבנייה בע"מ, ח.פ 513128082 מרחוב זלמן שז"ר 9/1 ת"א" (להלן: "החברה") כצד להליך.

עיקר טענותיה של הנתבעת בבקשה לצירוף החברה כנתבעת נוספת, הן כי החברה הינה מעסיקתו של התובע, לכל דבר ועניין. בעניין זה, הוסיפה הנתבעת, כדלקמן:

בין התובע לחברה התקיימו יחסי עובד ומעביד ומתקיימים ביניהם כל מבחני הפסיקה המהותיים לקביעת קיומם של יחסים אלה;

אומנם הונפקו לתובע היתרי עבודה על שם הנתבעת, אולם הדבר נבע מהעדר יכולת החברה להגיש בקשות לקבלת הקצאות משירות התעסוקה;

דיווחי השכר הועברו למדור התשלומים על ידי הנתבעת ולא על ידי החברה, הואיל ובהתאם להוראות שירות התעסוקה, דיווחים יעשו על ידי בעלי אשרות העבודה בלבד;

הסכם ההתקשרות שנחתם בין הנתבעת לחברה קבע כי החברה היא המעסיקה של העובדים;

התובע מתנגד לבקשת הנתבעת, בעיקר מן הטעמים שלהלן:

העדר יריבות בינו לבין החברה;

צירוף החברה כנתבעת נוספת לא יביא לייעול הדיון;

העובדות הנטענות על ידי הנתבעת בבקשתה, לא ידועות לו. ללא הימצאותן של טענות בכתב התביעה כלפי החברה, אין מקום לצרף אותה כנתבעת נוספת;

היה על הנתבעת לבקש לשלוח הודעת צד ג' נגד החברה במקום לצרפה כנתבעת נוספת להליך;

תקנה 15 (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות") הדנה בצירוף תובעים ונתבעים מלכתחילה בתובענה אחת, קובעת כדלקמן:

"מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד לאותו תובע – בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין – ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת משפטית או עובדתית; אין הכרח שכל נתבע יהא לו ענין לגבי כל הסעד שתובעים בתובענה".

תקנה 18 (א) לתקנות הדנה במחיקה ובצירוף של בעלי דין במהלך המשפט, קובעת כדלקמן:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין או הרשם, לבקשת בעלי דין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

נפסק כי בבואו להכריע בדבר צירוף צד להליך ישתמש בית הדין בקנה מידה שנקבע ע"י בית המשפט העליון בע"א 83/64 שמעון גראטש נ' שלמה אטיה ואח' פד"י כרך י"ח (4), 132, והוא: "האם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפיתרון שלם ויעיל בלא שפלוני היה בעל דין, היינו, בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהא מעשה בית דין גם כלפיו" (ראה, דב"ע ל/22-0, המוסד לביטוח לאומי – דבאש ואח'; פד"ע כרך ב', עמ' 29, בעמ' 33).

תקנות סדר הדין שואפות למנוע, ככל האפשר, החלטה המסיימת את המשפט באופן פורמלי בלבד, ואינה מעבירה למעשה את המחלוקת מן העולם. לפיכך, יטה בית המשפט לצרף תמיד בעל דין שהתובע חייב היה לצרפו, ויברר את המשפט לגופו (דב"ע שן/4-61 המוסד לביטוח לאומי נ' קופת חולים מכבי, פד"ע כב 3).

בדב"ע נג/200-3 מועצת פועלי רמת השרון נ' בן דוד (ניתן ביום 20.2.95) נפסק כי ראוי להורות על צירופם להליך של כל הגורמים שקיימת אפשרות שייקבע לגביהם כי הם אחראים כמעבידים.

קיומם של תלושי משכורת ואשרות עבודה ע"ש הנתבע, כשלעצמם, אינם ראיה נחרצת לקיומם של יחסי עובד ומעביד, ובית הדין עשוי להגיע למסקנה אחרת לאחר שמיעת ראיות הצדדים. צלילה לתוך מעמקי טענות הצדדים חושף בפני בית הדין צוהר, מאחוריו עשויה להימצא תבנית העסקנה שונה מזו שהוצגה על ידי התובע.